פריים 1:

 

בתמונה זו בחרתי לצלם את סבי ושתי הסבתות שלי כשהם חובשים מסיכת אב"כ. השימוש במסכה יוצר אירוניה בתקופה זו בשל ההשוואה בין מסכת קורונה למסכת אב"כ-  בין נגיף הקורונה לנשק כימי. סבי וסבתי האחוריים בתמונה לובשים שחור וסבתי השנייה, הבולטת בתמונה, לובשת בגד מזוברר עם פרחים ורודים. בשל כך בחרתי שגודל הפריים יהיה מדיום שוט אורכי, הדמויות הן מרכז הפריים ועומדות במעין טור כמו חיילים הממושמעים למפקד, כך אנו בתקופה זו ממושמעים למשרד הבריאות. זווית הצילום בפריים היא בגובה עיניה של סבתי, אף אפשר לראות את עיניה דרך המסכה לעומת סבי וסבתי שמאחוריה שעיניהם נראות כשני חורים שחורים. עמידתן של הדמויות בתמונה בטור יוצרת עומק בפריים בנוסף לכך השתמשתי בצמצם 2.8 היוצר עומק שדה רדוד. הרקע בפריים הוא צבעוני המלא בצמחייה ופרחים, זאת בהתאם לחולצתה של סבתי, בעוד שהמסכות והסבא והסבתא האחרים לובשים שחור. בעיניי הניגודיות הזו מתכתבת עם המציאות בה אנו חיים כיום- רגשות מנוגדים ומעורבבים, צייתנות וניסיונות הסתגלות לשגרה חדשה שעבור חלק מהאנשים מסמלת שמחה והנאה וחלקם עצב ובדידות.
בצילום זה ישנו שימוש בתאורה טבעית, הבאה מהשמש ולכן היא תאורה חמה. השתמשתי במהירות תריס גבוהה, 1/1000, כיוון שהצמצם שלי היה יחסית פתוח, 2.8 והתאורה הייתה חזקה, לכן גם השתמשתי בISO 100 כלומר הנמוך ביותר. סיבה נוספת, צילמתי 3 דמויות בפריים אחד ורציתי שהתמונה תהיה קפואה, לכן הייתי חייבת להשתמש במהירות תריס גבוהה. כיוון שבחרתי מדיום שוט הכולל 3 דמויות נדמה שהתמונה מתחלקת ל-2, חצי בו הדמות המרכזית היא הצבעונית וחצי בו הדמויות המרכזיות הן הלובשות שחור.  פריים זה צבעוני ברובו למעט שתי הדמויות האחוריות שלובשות שחור. לשלושת הדמויות בפריים ישנה נקודת דמיון- המסיכה, עם זאת עיניו של הצופה כנראה ימשכו לדמות הקדמית, סבתי שלובשת חולצה צבעונית, עיניה בולטות דרך המסיכה ובפריים היא מסמלת אופטימיות בתקופה זו, זאת לעומת שתי הדמויות שמאחוריה ולכן נוצרת ניגודיות בפריים. מבחינת עיבוד התמונה בחרתי להבהיר את עינה השמאלית של סבתי כדי שתהיה בולטת יותר בפריים.