עבודת החקר שלי עוסקת בשאלה: כיצד הנשיות מיוצגת בצילומי האופנה לאורך העשורים בדגש על שנות ה-60-70 במקביל למהפכה הפמיניסטית? השערת המחקר שלי היא שככל שננוע אחורה על ציר הזמן כך נגלה שתפיסת הנשיות השתנתה מקצה לקצה לאורך השנים וכי בתפיסה הישנה דמות האישה היא דמות חלשה, תלותית, עקרת בית, אישה נשואה ואם לילדים, זאת אל מול התפיסה המודרנית בה האישה היא אשת אשכולות, בעלת כוח ומעמד חברתי וסוציאלי גבוה מבעבר, עצמאית, עובדת ואשת משפחה. 

צילום אופנה הינו צילום מפתה, מושך וגורם לקנאה, מעניק השראה והדגם בו הינו מודל לחיקוי עבור הצופים. מעבר להיותו אמצעי שיווק הוא גם אמצעי לשיקוף מציאות, מצב חברתי, העברת ביקורת ומסרים לכלל הציבור. בעבודה זו ניסיתי לבחון כיצד אידיאל הנשיות משתנה ומה תפקידיהם בשינוי של צלמי האופנה הידועים שבוחרים לתעד את הנשיות באופנים שונים. מכאן אני חוקרת באמצעות 3 צלמים כיצד הנשיות מיוצגת בצילומי האופנה לאורך העשורים. 

שאלה זו מתקשרת לפרויקט הגמר שלי העוסק במחוות לצלמי אופנה בו אני בוחרת צילומי אופנה ידועים שהמודל בהם הינו נשי ומצלמת צילום דומה כמחווה לצלם ובו נותנת אינטרפרטציה שלי לתפיסת מודל הנשיות של אותו הצלם. 

לאור סקירת הספרות וניתוח הצילומים , עבודתי תבטא את המבט על אידיאל הנשיות מתוך היותי אישה ולכן יהיה זה מבט מתוך עולם זה ולא חיצוני לו, כמו כן גם של הצלמת אותה חקרתי, אליזבת מילר. לעומת זאת, הצלמים הגברים אותם חקרתי מהווים כנקודת מבט חיצונית. הצילומים שלי הושפעו מעבודת החקר והתכתבו עימה, עם זאת בחרתי לכל צילום להעניק פרשנות משלי לתפיסת הנשיות של הצלם שבחרתי. 

לסיכום עבודה זו מתמקדת בתפיסת הנשיות שמבטאים צלמי האופנה ובכך שהם אלו שנחשבים כפורצי הדרך בייצוג הנשיות בצילום האופנה ובמדיה החברתית בכלל.